סין- היסטוריה מקוצרת

לסין היסטוריה עשירה, מגוונת וארוכה. ייחודה של ההיסטוריה רבת השנים היא אותה מסורת סינית אשר נשמרה לאורך דורות כתוצאה מניתוקה של סין ומקנאותה לשמירת הזהות והאופי היחודיים לה. ההיסטוריה והתרבות הסינית הינם מרכיבים מרכזיים בטיול בסין כאשר אתרים מפורסמים רבים חשיבותם שזורה בהיסטוריה  הסינית, והם מוסיפים עושר תרבותי רב לטיול. בעמוד זה נציג את ציר הזמן בהיסטוריה הארוכה של סין, מראשיתו דרך השושלות הקיסריות ועד המפלגה הקומוניסטית.

 

מקורות התרבות הסינית - סין הקדומה ושושלות סין:

 

שושלת ש'יה – 2100-1766 לפנה"ס – שושלת מיתולוגית שלא ברור אם באמת התקיימה כשושלת אך מצאו הוכחות לכך שהתקיימה תרבות, די מפותחת – עם כלים מפותחים, סימנים שקדמו לסימני הכתב. תרבות שושלת ש׳יה היא המקשרת בין התרבויות הניאוליתיות המאוחרות (שלא היו מחוברות טריטוריאלית אחת לשנייה) לבין הציוויליזציה העירונית המפותחת שהתפתחה בשושלת שאנג.

 

שושלת שאנג – 1766-1046 לפנה"ס – השושלת הראשונה שיש עדויות היסטוריות מוצקות בנוגע לקיומה. בחלקה האחרון נקראה גם שושלת יין (Yin). היא למעשה הורכבה מהרבה חברות עם מאפיינים משותפים: חקלאות, ציד, ביות בעלי חיים והמאפיין החשוב ביותר – הכתב – כתב עצמות הניחוש 甲骨文) Jiaguwen). 

 

שושלת ג'ואו – 1046-256 לפנה"ס – בדומה לקודמתה, גם שושלת ג'ואו הורכבה מהתיישבויות רבות.בתקופת השושלת התפתחה הספרות הסינית הקאנונית, הקונפוציאניזם והתפתחה הכתיבה הסינית הקלאסית.

סין ב-1,000 לפנה"ס – בסין החלה להתפתח תרבות ענפה ביותר בעוד שבאזורים סביבה היו חברות שאינן החברות המוכרות באותם אזורים כיום. פסיפס לעומת אחדות – סין איננה יחידה מונוליתית (מקשה אחת) משום בחינה, תרבויות רבות פעלו זו לצד זו.

 

במקביל לתקופת שושלת ג'ואו התקיימו שתי תקופות נוספות, כך שבעצם שושלת ג'ואו המלאה (ג'ואו המערבית) התקיימה רק עד 771 לפנה"ס, ומנקודה זו זוהי תקופת שושלת ג'ואו המזרחית שבמקביל לה התקופות:

תקופת האביב והסתיו - 771-453 לפנה"ס - תקופת ביניים בתוך שושלת ג'ואו כחלק מקיטוע השושלת והחלפות השלטון. התקופה נקראת על שם הספר 'האביבים והסתווים'. תקופה אריסטוקרטית המאופיינת במערך של ריבוי מדינות. המדינות בתחילה חסרות גבולות ברורים הנשלטים על ידי הדוכסים, צאצאים של מי שקיבלו נחלה מידי מלך ג'ואו. התקופה נחשבת כתקופת שלילית, חסרת סדר ושלטון.

 

תקופת המדינות הלוחמות - 453-221 לפנה"ס - המשכה הישיר של תקופת האביב והסתיו. היא נקראת כך על שם הספר "האינטריגות של המדינות הלוחמות". תקופה מאוד דינאמית, גם מבחינה חברתית וגם פוליטית בהופעת ערים גדולות. ישנם מעבר לשלטון בירוקרטי ותסיסה אינטלקטואלית.

 

 

כינון הקיסרות בסין:

שושלת צ'ין – 221-206 לפנה"ס – השושלת הקיסרית הראשונה. הקיסר הראשון יצר אחידות ברחבי המדינה (איחוד סימנים, איחוד משקל). משושלת צ'ין נלקח השם "סין". נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים ברורים שהשתייכו לשושלת צ'ין. צבא חיילי הטרקוטה – כעשרת אלפים חיילי חרס שנקברו עם הקיסר הראשון, כולם שונים זה מזה. תקופת צ'ין מאוד מפותחת בעוד שתרבויות העמים סביב (יפן, קוריאה) רק מתחילות את דרכן בעולם.

 

שושלת חאן – 206 לפנה"ס-220 לספירה – על שם השושלת הזו נקראים הסינים "אנשי חאן" – Hanren 汉人, הסימנים הסיניים – Hanzi 汉字 והשפה הסינית – Hanyu 汉语.

 

סין בתקופת הפיצול 220-589 - תקופה ארוכה בה סין היתה מפוצלת ומחולקת ללא שלטון אחיד תחת קיסר אחד. תקופה זו מאויפינת במלחמות רבות, מאבקים בין הצפון והדרום ומלכים אשר קמו, טענו לחזקה על שטחים וניהלו מאבקים רבים בטענה כי הם אלו שיאחדו את סין תחת שושלת אחת. שושלת ג'ין קמה ונפלה במהלך תקופה זו.

 

שושלת סוי - 589-617 - שושלת זו איחדה את סין לאחר פיצול משמעותי של קרוב ל-400 שנה. חשיבותו של איחוד זה היא החזרה לאיחוד הטריטוריאלי של הצפון והדרום אשר נעשה בין היתר באמצעות פרויקט מעבר המים האדיר אשר איפשר מעבר חופשי יותר של אנשים, סחורות וכלי מלחמה.  כמו כן, תקופה זו ידועה בפלורליזם וחופש דת ביחס לתקופות שקדמו לה. 

 

שושלת טאנג - 617-907 - שושלת טאנג היא השושלת המזוהה ביותר עם פאר וגדולתה של האימפרייה הסינית. בשיאה, שושלת זו שלטה בכל סין וכן גם באזורים גדולים בתוך מרכז אסיה. חשוב לזכור כי שושלת טאנג שלטה על אוכלוסייה עצומה עם מערך בירוקרטי רחב ידיים ויעיל בו זמנית. בסוף שושלת טאנג החלו שינויים חברתיים, עלייה של מעמדות חברתיים ושינויים עירוניים. בתקופת טאנג הייתה פתיחות ופלורליזם ואילו לקראת סוף השושלת החלה סגירות שהמשיכה עד המאה ה-18.

 

תקופת חמשת הממלכות (תקופת הפיצול השנייה) – 907-960 - תקופה קצרה שלאחריה קמה שושלת סונג. הדבר מראה שרעיון האחדות והקיסרות מאוד מושרש והמשיך להתקיים גם בתקופות של פירוד. 

 

שושלת סונג - 970-1279 - שושלת חזקה ומאוחדת בניגוד לשושלת הקצרות שהיו לפניה. תקופת שיא בהיסטוריה של סין מבחינה כלכלית וצבאית. מדובר ב-300 שנים (בערך) של שגשוג כלכלי ותרבותי, עקב כך שדרום סין היה אזור פורה ומפותח. בפעם ראשונה, המרכז הפוליטי והכלכלי היה באותו המקום, מה שהוביל לפריחה עצומה ומהירה. תקופה זו מחולקת לסונג הצפונית וסונג הדרומית עקב התנועה של מרכז השליטה הפוליטי של הבירה דרומה ושינוי שטחי השליטה של סין בתוך השושלת.

 

בתחילת המאה ה-13 החל האיום המונגולי להיות ממשי. ג'ינגיס חאן יצא למסעות כיבושים ברחבי אסיה והביא לקץ שושלת סונג.

שושלת יואן - 1279-1368 - שושלת סינית תחת שלטון מונגולי. זוהי הפעם הראשונה שסין כולה היתה נתונה לשלטון חיצוני. החומה הסינית לא הרשימה את הלוחמים המונגולי וקובלאי ח'אן, נכדו של ג'ינגיס ח'אן, הכניע את סונג הדרומית, העביר את הבירה ממונגוליה לסין ובכך איחד את הטריטוריה הסינית והערבתית תחת שושלת היואן. זה היה שלטון מיעוט על הרוב שכמובן זכה להתנגדות ומרידות רבות מהצד הסיני. במהלך כיבושים אלו נהרגו מיליוני אנשים, למרות זאת קובלאי ח'אן התגלה ככובש מתון, העריך את התרבות הסינית ואימץ ממנה מאפיינים רבים. 

 

שושלת מינג - 1368-1644 - סיום הכיבוש המונגולי וחידוש השליטה הסינית. שושלת מינג התאפיינה בחזרה למאפיינים הסינים, סחר חוץ וחקלאות רבה. בתחילת שושלת מינג היתה אווירה של פתיחות והתפשטות טריטוריאלית אך במהלך תקופת השושלת עקב תקריות צבאיות בצפון עברה שושלת מינג למדיניות של הסתגרות כללית וחזרה לערכי הקונפוציאניזם וחיי הרוח והספרות.

 

שושלת צ'ינג - 1644-1912 - הינה שושלת של שלטון מנצ'ורי. העמים המנצ'ורים הינם העמים הסיניים החיים בצפון מזרח סין (סמוך לגבול עם קוריאה, רוסיה ומונגוליה). עמים אלו היוו לסרוגין חלק מהשושלות הסיניות לאורך ההיסטוריה, הם ידעו חיי נוודות אך שילבו גם התיישבות קבע ופיתוח טכנולוגי. לאחר היחלשותה של שושלת מינג בתחומים הכלכליים והצבאיים הגיע הפלישה מצפון לכל שטחה של סין והחלפת השושלות. זוהי השושלת הקיסרית האחרונה, נחלשה מאוד בתחילת המאה ה-20 לאחר מלחמות האופיום מול בריטניה ומלחמת סין-יפן הראשונה כך שבסופה הוקמה הרפובליקה של סין, וסין יצאה לתקופה של חוסר יציבות עד לניצחון הקומוניסטים ב-1949.

 

סוף עידן הקיסרות:

הרפובליקה של סין - 1912-1949 - הרפובליקה של סין הוקמה ע"י סון-יאט-סן בשנת 1912 והביאה לסופה את תקופת השושלות הקיסריות בסין ועלייה של קולות לאומיים חזקים בסין. תקופה זו מורכבת ולא יציבה אשר האירועים והמהלכים לכל אורכה השפיעו רבות על יסוד הרפובליקה העממית של סין ונצחון הקומוניסטים. לאחר כינון הרפובליקה התעוררו קבוצות רבות במדינה, ביניהם תנועת ה-׳4 במאי' אשר התנגדה לשלטון וקראה לדמוקרטיה. במקביל החלו להתגבש רעיונות קומוניסטים מרוסיה אשר תפסו תאוצה בשנות ה-20. תחת מגמות פוליטיות וחברתית אלו היה שלטון כוחני של גנרלים אשר ניסו בכוח הזרוע לאחד את כל סין. הכוחות הקומוניסטים במדינה, בראשות מאו דזה-דונג, התחזקו ולאחר מלחמת העולם השניה והמלחמה מול יפן הם הצליחו לגבור על המחנה הלאומי ויסדו את הרפובליקה העממית של סין.

 

הרפובליקה העממית של סין - 1949 ועד היום -סין אוחדה על ידי ערכי הקומוניזם ויצרה 'קומוניזם חדש' השונה מהקומוניזם הרוסי בהובלתו של מאו. מאו דגל בערכים הסוציאליסטיים ונשמר מאוד מפתיחות, קפיטליזם וערעור הסדר החברתי הסוציאלי עד כדי 'מלחמת פנים' בסין הידועה בתור במהפכת התרבות. לאחר מותו של מאו, יורשו-דנג ש'יאו פינג, ביצע רפורמות משמעותיות וסין נפתחה למערב ואימצה מאפיינים מערביים תוך ניסיון שמירה על זהותה הסינית. תהליך זה נקטע בארועי טיאן-אן-מן בשנת 1989, בהם נוצרו מרידות בתוך סין הקוראות לשינוי פוליטי אשר לבסוף נבלמו בכוח ע"י הצבא הסיני. ארועים אלו עירערו את היחסים בין סין למערב כאשר נוצרה אכזבה הדדית בין סין לארצות הברית. כיום אנו עדים להשלכות ארועים אלו כאשר סין אכן מתקדמת ומאמצת מאפיינים מודרניים-קפיטליסטיים אך קנאית מאוד לדרכה, זהותה והאינטרסים שלה ונמנעת מ'הטמעות' מוגזמת בתרבות המערב.

 

בנימה קצת יותר אישית, אנו מרגישים שההיסטוריה של סין ותרבותה הם חלק בלתי נפרד, בין אם תרצו ובן אם לא, מהטיול בסין. התקופה הקשה של המאה ה-20 עדיין מורגשת והשילוב בין רעיונות מערביים לתרבות סינית אותנטית בעלת מאפיינים קומוניסטים משרים אוירה מאוד מיוחדת, כזאת שקשה למצוא במקומות אחרים בעולם. 

 

 

 
דגל סין
סין- מפה גיאוגרפית
סין- מפה מדינית

 

שם רשמי: הרפובליקה העממית של סין

שטח: 9,596,961 קמ"ר (פי 432 ממדינת ישראל)

אוכלוסיה:  1,355,692,576 נפש (המדינה המאוכלסת בעולם) (2014)

צפיפות: 1141.26 נפש לקמ"ר (78 בעולם).

חלוקה אתנית: 91.5% בני האן+ 55 מיעוטים נוספים (המוכרים על ידי השלטון)

אזור זמן: UTC+8

הבדל של 5 שעות קדימה מהארץ בשעון קיץ ו-6 שעות בשעון חורף -

 בסין ישנו זמן אחד (זמן בייג'ינג) למרות שסין מתפרשת על פני שלושה אזורי זמן שונים.

גיאוגרפיה:

סין מאוד מגוונת ובעלת נופים ואקלים המשתנים מקצה לקצה:

בדרום המדינה שורר אקלים טרופי ואזור החוף של 'ים סין הדרומי' מרובה בגבעות והרים (עם זאת מזג האויר ביונאן מאוד נוח).

מזרח המדינה מישורי ולכל אורכו ישנה רצועת חוף.

צפון מזרח המדינה באזורים שקרובים לרוסיה וקוריאה בעלי אקלים חצי-יבש וללא טופוגרפיה משמעותית.

בצפון מרכז המדינה שוכן מדבר גובי שבו הפרשי טמפרטורות קיצוניים בין החורף לקיץ, כך גם המצב בצפון מערב באזור מדבר טאקלמאקן.

במערב המדינה נמצאת הרמה הטיבטית - רמה גבוהה בעלת פסגות המגיעות עד ההימאליה בגבולות עם נפאל, הודו ובהוטאן.

במרכזה של המדינה, לאורך שני הנהרות המרכזיים, ה"יאנגצה" ו"הנהר הצהוב", ישנם אזוריים חקלאיים רבים, בהם האקלים פחות קר ויותר גשום ולח. 

גבולות המדינה: (נגד כיוון השעון מצפון מזרח- 14 מדינות)

צפון קוריאה, רוסיה, מונגוליה, קזחסטן, קירגיסטן, טג'קיסטן,

אפגניסטן, פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטאן, בורמה (מאינמר), לאוס

וויאטנם

חלוקה מנהלית: 

  • 22 פרובינציות.

  • 5 אזורים אוטונומיים של מיעוטים (טיבט, ש'ינג'יאנג (אויגורים), נינגש'יה (מוסלמים בני ה'חוי'), מונגוליה הפנימית, גואנגש'י (מיעוט הג'ואנג)

  • 4 ערי מטרופולין תחת פיקוח ישיר של השלטון המרכזי: בייג'ינג, שאנגחאי, צ'ונג-צ'ינג וטיין-ג'ין.

  • 2 אזורים אדמיניסטרטיביים מיוחדים (SAR) – הונג קונג ומקאו.

סין- תעודת זהות 
סין מפת מחוזות
מאו דזה-דונג, שליט סין בשנים 1949-1976. 
ש'י ג'ינפינג- נשיא סין משנת 2013
 

השפה הסינית

איך הם בדיוק מבינים אחד את השני?!

כידוע השפה הסינית מאוד מורכבת ומאוד שונה ממה שאנחנו מכירים. המכשולים המרכזיים הינם הטונים שבהגיית המילים והכתב האין סופי. לא רק זאת אלא שהסינים חיו שנים רבות בבידוד מהעולם כך שתקשורת עם זרים חדשה להם, ותתפלאו לראות שכאשר שני סינים ממחוזות שונים נפגשים אפילו אחד השני הם לעיתים מתקשים להבין. תיירים רבים נרתעים מן השפה הסינית שנשמעת לעיתים תקיפה ומאוד קשה להבנה כי הסינים מדברים מאוד מהר.

 

למרות קשיים אלו, לפי דעתי השפה הסינית היא אחת

מהחוויות המרכזיות בטיול בסין, אם לא המרכזית שבהן.

הניתוק וחוסר התקשורת בין התייר המערבי למקומי הסיני

הוא אתגר בפני עצמו וכמעט תמיד, בניגוד לדעה הרווחת,

מלא בכוונות טובות ואי הבנות...

 

בעמוד הבא אנסה מעט לחבב עליכם את השפה

הסינית ואצרף בסופו שיחון בסיסי שניתן להורדה

ויכול להיות מאוד שימושי במהלך הטיול לסין.

השפה הסינית Zhōngwén 中文

באופן כללי הסינים לא יודעים אנגלית! בבקשה לא לכעוס עליהם בגלל זה. הם לא למדו אנגלית והם גם ככה מתביישים בחוסר הידיעה ומפחדים מהמפגש עם הזר (אנחנו חייזרים בשביל רובם).

בערים הגדולות ובמזרח סין התופעה מתחילה להשתנות ויותר צעירים יודעים אנגלית, בהוסטלים המוכרים כמעט תמיד ידעו לעזור לכם באנגלית וככל שתלכו למקומות מרוחקים יותר כך יידעו אנגלית פחות. אני ממליץ למי שמתכוון לשהות תקופה ארוכה בסין כן לנסות ללמוד כמה משפטים בסיסיים ולהנות מחווית התקשורת איתם, גם אם בצורה מאוד מינימלית.

באופן כללי השפה מאוד קשה להגייה. ישנם ארבעה טונים מרכזיים, כך שמילה בעלת טון שונה תהיה בעלת משמעות שונה לחלוטין, לדוגמא:

 

הסימן 吗:

 mā má mǎ mà  - לנזוף, סוס, קאנביס, אמא

 

 

 

 

 

 

 

השפה אינה שפה פונטית, לא מכילה אותיות כמו השפות הלטניות או העיברית, כך שלכל מילה יש סימן ספציפי הנהגה בהברה אחת(כך שעל מנת לקרוא עיתון צריך להכיר בין 2000-3000 סימנים...). סך הכל ישנם בין 6000-7000 סימנים סיניים שימושיים.

לא מבטאים את ה- ג'\G  בסוף משפט כמו שאנחנו רגילים, למרות שהיא נכתבת גם באנגלית וגם בעיברית. לדוגמא: BEIJING, בייג'ינג, SHANGHAI, שאנגחאי.

הכתב הסיני - מציורים עתיקים לשפה רישמית

הכתב הסיני עתיק היומין החל את דרכו לפני יותר מ-4000 שנה בתקופת שושלת שאנג. כתב זה החל את דרכו ככתב סימנים המתבסס על ציורים מגוונים בהתאם להקשרה של המילה, כך שלכל מילה היה הציור שלה. הכתה הלך והתפתח במרוצת השנים ויוחסה לו חשיבות רבה, בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס עבר הכתב תהליך של שינוי מציורים מעוגלים לצורות גיאומטריות. עם חלוף השנים המשיך הכתב בתפוצתו ונוספו סימנים חדשים, בנוסף הכתב הלך ונעשה פשוט יותר ולאט לאט הופחתה כמות הקווים בכל סימן. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוחלט בממשל הסיני על מעבר לסימנים מופשטים בהם כשליש מהסימנים, בעיקר המורכבים שבהם, עברו הפשטה וכיום הם חלק מהכתב הסיני הרישמי בסין. בטאיוון כיום הכתב הרישמי הוא עדיין אותו הכתב המסורתי ללא הפשטה המכונה - סינית מסורתית. 

הכתב הסיני אינו פונטי, אלא כתב פיקטוגרפי - המילים מיוצגות ע"י ציורים או אוביקטים ולא ע"י אותיות והברות.

חושב מאוד להכיר את כתב ה-פין יין, Pin Yin, כתב זה הוא תעתיק לועזי למילים סיניות כך שניתן לקרוא את הסימנים הסינים גם דרך מערכת אותיות לטיניות אלו בתוספת לטונים המצוינים מעל המילה. לדוגמא: Běijīng הוא כתב הפין-יין לסימנים 北京. 

 

כתיבת הסימנים - טכניקה ועבודה קשה

כתיבת הסימנים הסינים היא תורה בפני עצמה, ואפילו הסינים משקיעים זמן רב ושוקדים כבר מילדות על לימוד כתיבת הסימנים הרבים. ישנם כללים רבים לכתיבת הסימנים הסינים אך הבולטים שבהם הם שני חוקים מנחים פשוטים שיקלו לכם על ההתחלה ויאפשרו כתיבה מהירה יחסית: משמאל לימין ומלמעלה למטה.

ראשית יש לזכור כי ישנה חשיבות רבה לסדר הקווים ויש לאמץ מהתחלה הרגלים נכונים בכתיבת הסימנים:

 

 

 

 

ככלל אצבע את הסימנים מתחילים לכתוב מלמעלה למטה ומשאמל לימין. כמובן שיש יוצא מהכלל אך אם תקפידו על זה אחוז גבוה מסדר הקווים יהיה נכון.

 

חגים ומועדים סיניים

יחסית לישראל בסין ישנם מעט חגים אבל כשהם נחוגים הם יכולים להשפיע משמעותית על הטיול שלכם. ישנם שני חגים מרכזיים של כשבוע ועוד ארבעה של שלושה ימים. במהלך החגים הסיניים הפארקים והאזורים התירותיים עמוסים במטיילים והרכבות מלאות וכרטיסים אליהם כמעט ולא ניתן להשיג לפעמים אפילו כמה שבועות טובים מראש. לכן בתקופה זאת כדאי לא לצאת לאתרים, פארקים או יעדים פופולאריים, אלא לנסות ולהגיע למקומות יותר מבודדים וטבעיים. יחד עם זאת השתתפות בחגים וצפייה במסורות הסיניות יכולה להיות חוויה כיפית, מעניינת ומלמדת לכשעצמה. בכל אזור בסין יש את המסורות והמנהגים שלו לכל חג ומלבד החגים הלאומיים שנחוגים בכל סין ישנם גם לא מעט חגים אזוריים בערים השונות כמו גם לבני המיעוטים השונים. 

 

לוח השנה הסיני בדומה ללוח השנה העברי הינו לוח ירחי ולכן תאריכי החגים אינם קבועים ומשתנים משנה לשנה. 

 

ראש השנה הסיני 春节: כשבוע ימים. נחגג בסוף ינואר\ תתחילת פברואר. זה הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה הסיני. למרות שמשמעות השם הסיני של החג הוא "חג האביב", החג מתקיים בחורף ומסמל את השנה הסינית החדשה. מתקופת החג למעשה הימים נהיים ארוכים יותר וחמים יותר. חג זה עמוס באמונות ומנהגים שונים ובמהלך החג מתקבצים כל בני המשפחה יחד ועורכים בכל יום סעודה גדולה עם מגוון מאכלים שמסמלים שגשוג, מזל, בריאות ועוד.. כמו כן, מנקים את הבית מכל פירור של אבק, מחליפים את ברכות המזל ותמונות האלים שעל דלתות הבית, מקשטים את הבתים באדום (אין קשר לצבע האדום של המפלגה הקומוניסטית) ומפוצצים נפצים על מנת להבריח רוחות רעות.

בתקופה זאת מתקיימת נדידת האוכלוסין הגדולה ביותר בעולם כאשר מאות מליוני אנשים חוזרים לכפרים ולבית ההורים בעיר הולדתם מה שיוצר עומס אדיר בטיסות, ברכבות באוטובוסים ופקקים אין סופיים. כמו כן הרבה בתי עסק סגורים למשך השבוע ולעיתים קרובות גם יותר מכך. לכן זאת היא התקופה הכי פחות מומלצת לטיול בסין (בעיקר בפארקים) אלא אם כן מצאתם איזה סיני שיזמין אתכם לחגוג עם המשפחה שלו,  מה שיכול להתברר כחוויה מרתקת. 

ערב ראש השנה הסינית השנה הוא 5.2.2019

 

חג ניקוי הקברים 清明节: חג של שלושה ימים שנחגג בדרך כלל בין ה-4-6 לאפריל ובמהלכו עולים הסינים לקברי האבות ומנקים אותם, מתפללים, מדליקים קטורות ושורפים "כסף מתים" (שטרות מזוייפים עם תמונות אלים) וזאת על מנת לדאוג לרווחת המתים בעולם הבא ותוך כדי לבקש את עזרתם וברכתם בענייני העולם הזה. באזורים כפריים ניתן לראות את המשפחות עושות פיקניקים ליד הקברים שלרוב נמצאים באזורים טבעיים ופעמים רבות הם שמחים להזמין אורחים להצטרף אליהם מפני שחגיגה רועשת ושמחה מביאה מזל וכבוד למת. במהלך החג ישנם שלושה ימי חופש וגם בהם ישנו עומס רב על התחבורה הציבורית כאשר רבים חוזרים לעיר הולדתם, עם כי לא בהיקף שמתקרב לזה של ראש השנה הסיני. 

 

הראשון במאי- חג הפועלים 劳动节: חג חשוב מאוד בן שלושה ימים במהלכו מרבים הסינים לצאת לרחוב, לעשות קניות ולטייל בפארקים. בערים מתקיימות הרבה תהלוכות בארגון השלטון המקומי. זהו כמובן אינו חג מסורתי והחל עם קינונה של הרפובליקה העממית של סין. 

 

פסטיבל סירות הדרקון 端午节: חג בן שלושה ימים, נחגג ביום החמישי של החודש החמישי לפי לוח השנה הסיני, שיוצא בד״כ סביב חודשי מאי- יוני. במהלך החג אוכלים הסינים כיסוני אורז מאודים עטופים בעלי במבוק ונערכים מרוצי סירות בצורת דרקון באזורים בהם ישנם אגמים ונחלים. לפי האגדה החג נחוג לכבודו של מנדרין (פקיד) סיני בכיר אשר היה יועץ נאמן לקיסר ובעקבות מזימה מרושעת של פקיד שקינא בו הודח מתפקידו בטוענה שבגד בקיסר. מכיוון שלא יכל לשאת זאת ולאות נאמנות לקיסר קשר לעצמו המנדרין הנאמן אבן גדולה לרגל והשליך עצמו למימיו של האגם המערבי היפייפה שליד העיר האנג'ואו ומת. בני המקום אשר העריכו את נאמנותו של הפקיד השליכו לאגם אורז על מנת שהדגים יאכלו את האורז ולא את גופו של המנדרין האהוב ומכאן נובעת מסורת נוספת והיא השלכת אורז למימי האגמים והנהרות. 

 

חג אמצע הסתיו 中秋节 : נחגג כשלושה ימים. יוצא בד"כ בתקופת חודש ספטמבר (כשהירח מלא). בעבר החג שנחוג במהלך תקופת הקציר היה בעל פן יותר חקלאי ואילו כיום החג נסוב יותר סביב אהבה, שלמות, משפחה ושפע. המסורת כיום בסין ובתפוצות הסיניות ברחבי העולם היא לעשות פיקניק בחוץ (בדרך כלל רק מחוץ לבית) ולהביט בירח המלא בו לפי האגדה שוכנת האלה היפה צ'אנג ומודים לשפע של השנה החולפת ומתפללים לשפע לשנה הבאה. במהלך החג אוכלים "עוגות ירח" שצורתם עגולה והן ממולאות במילויים רבים ומשונים- חלקם מתוקים וחלקם מלוחים ואפילו חריפים. כמו כן מדליקים עששיות רוח אשר כמו כדור פורח נישאות בעזרת להבה לשמים וככל שהעששית עולה גבוה יותר כך ירבה המזל לשנה הבאה. בעיני הסינים החג גם מקושר לאהבה זאת מכיוון שהירח המלא מסמל פיריון לכן זהו זמן טוב לרווקים ורווקות למצוא שידוך מוצלח. במקומות רבים נערכים שעשועונים של היכרויות כאשר ישנן כמה נשים על הבמה, בזה אחר זה עולים גברים לבמה מציגים את עצמם וצריכים לענות לשאלות שמפנות אליהן הנשים בתקווה שלבסוף מי מהן תבחר בהם.

תאריך חג אמצע הסתיו בשנה הקרובה: 22-24.9.2018

 

החג הלאומי של סין 国庆节: נחוג בראשון לאוקטובר, החג עצמו הוא למעשה יום חג אחד בלבד לכבוד הלאום הסיני ובמהלכו ישנן תהלוכות בערים ולפעמים אפילו מצעדים צבאיים. החופשה לעומת זאת היא כ- שבעה ימים לתלמידי בית הספר ורבים מהעובדים. לעומת חגים אחרים אין נטייה לבקר את המשפחות במהלך החג והעומס מורגש בפארקים ומוקדי הבילוי העיקריים שכולם בתפוסה מלאה.

 

חגים ופסטיבלים נוספים: בחלק מהמחוזות ובעיקר אלה שבהם ישנו ריבוי של בני מיעוטים תוכלו למצוא עוד מגוון של חגים ופסטיבלים שלרוב יהיו יותר גם יותר מעניינים מהחגים הלאומיים. לכן כדאי לעשות קצת בירורים לפני ההגעה לכל מחוז. 

בנוסף ישנם עוד כמה פסטיבלים מעניינים וחגים מצומצמים יותר שנחוגים בכל סין:

 

פסטיבל העששיות\ המנורות 元宵节 : נחוג בסמוך לראש השנה הסיני ב-15 לחודש הראשון ללוח השנה הירחי לרוב יוצא בפברואר או מרץ. החג מסמל את סיומו של ראש השנה. במהלך החג אוכלים מעין מי אורז מתוקים וחמים שבתוכם עוגות אורז עגולות עם מילוי מתוק. בנוסף מדליקים קטורות בפתחי הבתים לזכר אבות ורוחות המשפחה ומדליקים עששיות אש שמרחפות לשמים. בערים מסויימות הפסטיבל מקבל חשיבות רבה יותר כאשר ברחובות רבים נדלקות עששיות ומנורות סיניות מסוגננות. 

 

יום האהבה הסיני 七夕节: החג שנחוג ביום השביעי לחודש השביעי לפי לוח השנה הירחי (סביבות אוגוסט) הוא למעשה חג האהבה הסיני אשר נחגג בדומה למערב. במהלך החג חנויות רבות (בעיקר באינטרנט) מספקות הנחות וישנן מסיבות בכל מקום. הסיבה לחג בתאריך זה הוא שבלילה של ה-שביעי לשביעי קבוצות הכוכבים של זוג האוהבים "רועה השוורים" ו"האלמה הטווה" (Altair ו- Vega) נפגשים לאחר שבשאר ימות השנה מפריד ביניהם שביל החלב

 

פסטיבל היפוך החורף 冬至: הפסטיבל שנערך לכבוד היום הקצר ביותר בשנה כאשר סין נמצאת בנטייה המקסימלית מן השמש מציין את התארכות הימים שבאים לאחר מכן. במקומות מסויימים, בעיקר בצפון סין, ישנם פסטיבלים למיניהם. בשאר סין נוטים הסינים לאכול בשר כבש אשר נחשב למחמם את הגוף לקראת החורף הקר. לרוב נחגג בין ה- 22 לדצמבר ל- 5 לינואר.

 

חופשות החורף והקיץ – אלה אינם חגים אלא חופשות הסמסטר של הסטודנטים במהלכן קרוב ל-30 מליון הסטודנטים יוצאים לחופשה ובנוסף להם גם תלמידי הבית ספר זוכים לחופשה ארוכה גם אם במתכונת מצומצמת מעט.

חופשת החורף 寒假 - בערך כחודש וחצי, מתחילה כשבועיים לפני ראש השנה הסיני עד כ-שבועיים אחריו כלומר מאמצע- סוף ינואר עד אמצע סוף פברואר תחילת מרץ.

חופשת הקיץ 暑假- כחודשיים מתחילת- אמצע יולי עד סוף אוגוסט תחילת ספטמבר. 

במהלך החופשות הגדולות מחירי המלונות גבוהים יותר וישנו עמוס גדול יותר בכבישים, אתרים והפארקים בעיקר אלה שמושכים חברה צעירים. במהלך החודשים האלה יש להזמין אוטובוסים ומלונות זמן מה מראש. 

 

מספר ישראלי
גילי 052-8762445
דור  058-5394704  
יובל 053-9403562 
שעות המשרד הן בין הימים ראשון עד חמישי בין 10:00-17:00
  • Facebook
  • Instagram
מסלולי טיולי בסין 
בייג'נג
יונאן 
סצ'ואן 
שנגחאי 
ש'יאן 
גווילין ויאנגשואו
גוויז'ואו 
טיבט
ש'ינג'יאנג
פארקים ושמורות טבע
הונג- קונג