מספר ישראלי
גילי 052-8762445
דור  058-5394704  
יובל 053-9403562 
שעות המשרד הן בין הימים ראשון עד חמישי בין 10:00-17:00
  • Facebook
  • Instagram
מסלולי טיולי בסין 
בייג'נג
יונאן 
סצ'ואן 
שנגחאי 
ש'יאן 
גווילין ויאנגשואו
גוויז'ואו 
טיבט
ש'ינג'יאנג
פארקים ושמורות טבע
הונג- קונג

סין- היסטוריה מקוצרת

לסין היסטוריה עשירה, מגוונת וארוכה. ייחודה של ההיסטוריה רבת השנים היא אותה מסורת סינית אשר נשמרה לאורך דורות כתוצאה מניתוקה של סין ומקנאותה לשמירת הזהות והאופי הייחודי לה. ההיסטוריה והתרבות הסינית הן מרכיב מרכזי מאוד בטיול בסין וללא ספק אתרים רבים בעלי עניין שזורים בהיסטוריה  הסינית, ראויים לביקור ומוסיפים המון עושר תרבותי לטיול. בעמוד זה נציג את ציר הזמן בהיסטוריה הארוכה של סין, מראשיתו דרך השושלות הקיסריות ועד המפלגה הקומוניטסית.

 

מקורות התרבות הסינית - סין הקדומה ושושלות סין:

 

שושלת ש'יא – 2100-1766 לפנה"ס – שושלת מיתולוגית שלא ברור אם באמת התקיימה כשושלת אך מצאו הוכחות לכך שהתקיימה תרבות, די מפותחת – עם כלים מפותחים, סימנים שקדמו לסימני הכתב. תרבות שושלת סיא היא המקשרת בין התרבויות הניאוליתיות המאוחרות (שלא היו מחוברות טריטוריאלית אחת לשנייה) לבין הציוויליזציה העירונית המפותחת שהתפתחה בשושלת שאנג.

 

שושלת שאנג – 1766-1046 לפנה"ס – השושלת הראשונה שיש עדויות היסטוריות מוצקות בנוגע לקיומה. בחלקה האחרון נקראה גם שושלת יין (Yin). היא למעשה הורכבה מהרבה חברות עם מאפיינים משותפים: חקלאות, ציד, ביות בעלי חיים, המאפיין החשוב ביותר – הכתב – כתב עצמות הניחוש 甲骨文) Jiaguwen). הצבאות היו נלחמים בשבטים שהיו שייכים לתרבות של ג'ואו.

 

שושלת ג'ואו – 1046-256 לפנה"ס – גם שושלת ג'ואו הורכבה מהרבה התיישבויות. התקופה בה התפתחה הספרות הסינית הקאנונית, הקונפוציאניזם והתפתחה כתיבת הסינית הקלאסית.

סין ב-1,000 לפנה"ס – בסין החלה להתפתח תרבות ענפה ביותר בעוד שבאזורים סביבה היו חברות שאינן החברות המוכרות באותם אזורים כיום (proto-). פסיפס לעומת אחדות – סין איננה יחידה מונוליתית (מקשה אחת) משום בחינה, תרבויות רבות פעלו זו לצד זו.

 

במקביל לתקופת שושלת ג'ואו ישנן שתי תקופות חדשות שהתקיימו במקביל אליה, כך שבעצם שושלת ג'ואו המלאה (ג'ואו המערבית) התקיימה רק עד 771 לפנה"ס, ומנקודה זו זוהי תקופת שושלת ג'ואו המזרחית שבמקביל לה התקופות:

תקופת האביב והסתיו - 771-453 לפנה"ס - תקופת בינים בתוך שושלת ג'ואו כחלק מקיטוע השושלת והחלפות השלטון.התקופה נקראת על שם הספר 'האביבים והסתווים'. תקופה אריסטוקרטית המאופיינת במערך ריבוי מדינות. המדינות בתחילה חסרות גבולות ברורים הנשלטים על ידי הדוכסים, צאצאים של מי שקיבלו נחלה מידי מלך ג'ואו. התקופה נחשבת כתקופת שלילית, חסרת סדר ושלטון.

 

תקופת המדינות הלוחמות - 453-221 לפנה"ס - המשכה הישיר של תקופת האביב והסתיו. תקופת האביב והסתיו. נקראת כך על שם הספר "האינטריגות של המדינות הלוחמות". תקופה מאוד דינאמית, גם מבחינה חברתית וגם פוליטית בההופעת ערים גדולות, ישנם מעבר לשלטון בירוקרטי ותסיסה אינטלקטואלית.

 

 

כינון הקיסרות בסין:

שושלת צ'ין – 221-206 לפנה"ס – השושלת הקיסרית הראשונה. הקיסר הראשון נתן אחידות (איחוד סימנים, איחוד משקל). משושלת צ'ין נלקח השם "סין". נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים ברורים שהשתייכו לשושלת צ'ין. צבא חיילי הטרקוטה – כעשרת אלפים חיילי חרס שנקברו עם הקיסר הראשון, כולם שונים זה מזה. תקופת צ'ין מאוד מפותחת בעוד שתרבויות העמים סביב (יפן, קוריאה) רק מתחילות את דרכן בעולם הציוויליזציה.

 

שושלת חאן – 206 לפנה"ס-220 לספירה – על שם השושלת הזו נקראים הסינים "אנשי חאן" – Hanren 汉人, הסימנים הסיניים – Hanzi 汉字 והשפה הסינית – Hanyu 汉语.

 

סין בתקופת הפיצול 220-589 - תקופה ארוכה בה סין היתה מפוצלת ומחולקת ללא שלטון אחיד תחת קיסר אחד. תקופה זו מאויפינת במלחמות רבות, מאבקים בין הצפון והדרום ומלכים אשר קמו, טענו לחזקה על שטחים וניהלו מאבקים רבים בטענה כי הם אלו היאחדו את סין תחת שושלת אחת. שושלת ג'ין קמה ונפלה במהלך תקופה זו.

 

שושלת סוי - 589-617 - שושלת זו איחדה את סין לאחר פיצול משמעותי של קרוב ל-400 שנה. חשיבותו של איחוד זה היא החזרה לאיחוד הטריטוריאלי של הצפון והדרום. תקופה זו ידועה בפלורליזם וחופש דת ביחס לקודמותיה, בנוסף עיקר המאמצים היה לקשר בין הצפון לדרום ועשו זאת בעזרת פרויקט מעבר המים האדיר, המחבר בין הצפון לדרום מבחינה פיזית.פרויקט זה איפשר מעבר של אנשים כוחות וכלי מלחמה.

 

שושלת טאנג - 617-907 - שושלת טאנג היא הפופולרית ביותר להסתכלות על שיא הפאר והיכולת הסינית. בשיאה, שושלת זו שלטה בכל סין וכן גם באזורים גדולים בתוך מרכז אסיה. חשוב לזכור כי שושלת טאנג שלטה על אוכלוסייה עצומה עם מערך בירוקרטי עצום בגודלו ויעיל מאוד. בסוף שושלת טאנג החלו שינויים חברתיים, עלייה של מעמדות חברתיים ושינויים עירוניים. בתקופת טאנג הייתה פתיחות ופלורליזם ואילו לקראת סוף השושלת החלה סגירות שהמשיכה עד המאה ה-18.

 

תקופת חמש הממלכות (תקופת הפיצול השנייה) – 907-960 - תקופה קצרה שלאחריה קמה מחדש שושלת סונג. הדבר מראה שרעיון האחדות והקיסרות מאוד מושרש.

 

שושלת סונג - 970-1279 - שושלת חזקה ומאוחדת בניגוד לשושלת הקצרות שהיו לפניהתקופת שיא בהיסטוריה של סין מבחינה כלכלית וצבאית. מדובר ב-300 שנים (בערך) של שגשוג כלכלי ותרבותי, עקב כך שדרום סין היה אזור פורה ומפותח. בפעם ראשונה, המרכז הפוליטי והכלכלי היה באותו המקום, מה שהוביל לשגשוג, תקופה זו מחולקת לסונג הצפונית וסונג הדרומית עקב התנועה של מרכז השליטה הפוליטי של הבירה דרומה ושניוי שטחי השליטה ל סין בתוך השושלת.

 

בתחילת המאה ה-13 החל האיום המונגולי להיות ממשי. ג'ינגיס חאן יצא למסעות כיבושים ברחבי אסיה והביא לקץ שושלת סונג.

שושלת יואן - 1279-1368 - שושלת סינית תחת שלטון מונגולי. זוהי הפעם הראשונה שסין היתה נתונה לשלטון חיצוני. החומה הסינית לא הרשימה את הלוחמים המונגולים, קובלאי ח'אן, נכדו של ג'ינגיז ח'אן, הכניע את סונג הדרומית, העביר את הבירה ממונגוליה לסין ובכך איחד את הטריטוריה הסינית והערבתית תחת שושלת היואן - שלטון מעטים על רבים שכמובן זכה להתנגדות ומרידות רבות מהצד הסיני. במהלך כיבושים אלו נהרגו מיליוני אנשים, למרות זאת קובלאי ח'אן התגלה ככובש מתון, העריך את התרבות הסינית ואימץ ממנה מאפיינים רבים. 

 

שושלת מינג - 1368-1644 - סיום הכיבוש המונגולי וחידוש השליטה הסינית במרחב. שושלת מינג התאפיינה בחזרה למאפיינים הסינים, סחר חוץ וחקלאות רבה. בתחילת שושלת מינג היתה אוירה פתיחות והתפשטות טריטוריאלית אך במהלך תקופת השושלת עקב תקריות צבאיות בצפון עברה שושלת מינג למדיניות של הסתגרות כללית וחזרה לערכי הקונפוציאניזם וחיי הרוח והספרות.

 

שושלת צ'ינג - 1644-1912 - הינה שושלת של שלטון מנצ'ורי. העמים המנצ'ורים הינם העמים הסיניים החיים בצפון מזרח סין (סמוך לגבול עם קוריאה, רוסיה ומונגוליה). עמים אלו היו לסרוגין חלק מהעם והשושלות הסיניות לאורך ההיסטוריה, הם ידעו חיי נוודות אך שילבו גם התיישבות קבע ופיתוח טכנולוגי. לאחר היחלשותה של שושלת מינג בתחומים הכלכליים והצבאיים הגיע הפלישה מצפון שחלשה לכל שטחה של סין והחלפת השושלות. זוהי השושלת הקיסרית האחרונה, נחלשה מאוד בתחילת המאה ה-20 לאחר מלחמות האופיום מול בריטניה ומלחמת סין-יפן הראשונה כך שבסופה הוקמה הרפובליקה של סין, וסין יצאה לתקופת חסרת שלטון יציב עד ניצחון הקומוניסטים ב-1949.

 

סוף עידן הקיסרות:

הרפובליקה של סין - 1912-1949 - הרפובליקה של סין הוקמה ע"י סון-יאט-סן בשנת 1912 והביאה לסופה את תקופת השושלות הקיסריות בסין ועלייה של קולות לאומיים חזקים בסין. תקופה זו מורכבת ולא יציבה אשר האירועים והמהלכים לכל אורכה השפיעו רבות על יסוד הרפובליקה העממית של סין ונצחון הקומוניסטים. לאחר כינון הרפובליקה התעוררו קבוצות רבות במדינה, ביניהם תנועת ה-4 במאי' אשר התנגדה לשלטון וקראה לדמוקרטיה. במקביל החלו להתגבש רעיונות קומוניסטים מרוסיה אשר תפסו תאוצה בשנות ה-20. תחת מגמות פוליטיות וחברתית אלו היה שלטון כוחני של גנרלים אשר ניסו בכוח הזרוע לאחד את כל סין.הכוחות הקומוניסטים במדינה, בראשות מאו דזה-דונג, התחזקו ולאחר מלחמת העולם השניה והמלחמה מול יפן הם הצליחו לגבור על המחנה הלאומי ויסדו את הרפובליקה העממית של סין.

 

הרפובליקה העממית של סין - 1949 ועד היום - ראשית תקופה זו הינה בעלת שיבות להרבה מהמאפיינים שאנו מכירים בסין כיום. אימוץ רעיונות הקומוניסטים של מאו וחבריו למפלגה עדיין נותנים את הטון בממשל הסיני. סין אוחדה על ערכי הקומוניזם ויצרה 'קומוניזם חדש' השונה מהקומוניזם הרוסי בהובלתו של מאו. מאו דגל בערכים הסוציאליסטיים ונשמר מאוד מפתיחות, קפיטליזם וערעור הסדר החברתי הסוציאלי עד כדי 'מלחמת פנים' בסין הידועה בתור במהפכת התרבות. לאחר מותו של מאו, יורשו-דנג ש'יאו פינג, ביצע רפורמות משמעותיות וסין נפתחה למערב ואימצה מאפיינים מערביים תוך ניסיון שמירה על זהותה הסינית. תהליך זה נקטע בארועי טיאן-אן-מן בשנת 1989, בהם נוצרו מרידות בתוך סין הקוראות לשינוי פוליטי אשר לבסוף נבלמו בכוח ע"י הצבא הסיני. ארועים אלו עירערו את היחסים בין סין למערב כאשר נוצרה אכזבה הדדית בין סין לארצות הברית. כיום אנו עדים להשלכות ארועים אלו כאשר סין אכן מתקדמת ומאמצת מאפיינים מודרניים-קפיטליסטיים אך קנאית מאוד לדרכה, זהותה והאינטרסים שלה ונמנעת מ'הטמעות' מוגזמת בתרבות המערב.

 

בנימה קצת יותר אישית, אנו מרגישים שההיסטוריה של סין ותרבותה הם חלק בלתי נפרד, בין אם תרצו ובן אם לא, מהטיול בסין. התקופה הקשה של המאה ה-20 עדיין מורגשת והשילוב בין רעיונות מערביים לתרבות סינית אותנטית בעלת מאפיינים קומוניסטים משרים אוירה מאוד מיוחדת, כזאת שקשה למצוא במקומות אחרים בעולם.